השואה בקולנוע הישראלי

ור ההיתוך הציוני ראה בניצול השואה "אחר" ובהתאם גם הייצוג שלו בקולנוע הסתכם באוסף של דימויים שליליים. בסרטי הקולנוע הניצול הוא תמיד מעין הנגטיב לצבר הנמרץ והשולט בגורלו. בעקבות משפט אייכמן ב- 1961 חל שינוי דרמטי במגמה הזו, לכיוון של פתיחות ורצון להקשבה   לעדויות הניצולים.  בהרצאה נעמוד על המהלך שעבר הקולנוע הישראלי מייצוג דמויות של ניצולים כפאסיביים, סהרוריים ושבורים, ועד שנות ה-80 של המאה הקודמת בה התחילו לראות בהם אינדיבידואלים, אמיצי לב ובעלי תושיה, אנשים מורכבים המתמודדים באומץ עם עברם הנורא. נצפה בסרטים "הוא הלך בשדות", "הקיץ של אביה", "מייד אין איזראל" ועוד.