פדרו אלמודובר – תשוקה ספרדית

בימאי הקולנוע הפורה והמצליח ביותר כיום. אלמודובר עבר מעיירה קטנה בספרד למדריד העיר בגדולה בסוף ימיו של פרנקו, כדי ללמוד קולנוע, אלא שהעריץ סגר את בית הספר היחיד לקולנוע שהיה בספרד. עם נפילתו של פרנקו בשנת 1975 אלמודובר הפך לאחד ממוביליה של תנועת הפופ החתרנית "מובידה" ששאפה לשחרר את העם הספרדי מהצל הענק שהטיל עליה הרודן.  אלמודובר כתב במגזינים של התקופה, ועשה סרטים במצלמת סופר שמונה, אותם דיבב בקולו ובאמצעות טיייפ.

החל מתחילת שנות ה80 הוא עושה את סרטיו הנועזים, החותרים תחת הצביעות החברתית, אלמודובר הקים את חברת ההפקה "אל דסאו" ("התשוקה") עם אחיו אגוסטין המפיק את סרטיו, על שמו של הסרט שפרסם אותו בעולם "חוק התשוקה (עם אנטוניו בנדרס)

החל משנת 1988 כותב ומביים סרטים בלתי נשכחים בחיוניות, בצבעוניות ובחושניות שלהם, והם מתרחשים רובם במדריד, העיר האהובה עליו. אלמודובר עוסק בסרטיו בנושאים טעונים כמגדר, תפקידי נשים וגברים,יחסיאמהות ובנות, ועוד. התסריטים שלו שנונים וחדים, ויש בהם הומאז'ים רבים לקולנוע ההוליוודי, להיצ'קוק ועוד. סגנון הצילום בסרטיו ייחודי ובלתי נשכח. לנשים תפקיד מרכזי בסרטיו. נצפה בקטעים מסרטיו ונעמוד על המייחד אותו.