הרצאות
"חזון אחריות הימים"
"חזון אחר–יות הימים"
אם אין לקיחת אחריות, אין הבנה והכרה.
אם אין הבנה והכרה, אין שיפור ואין למידה!
האם אנחנו יודעים לקחת אחריות על מעשינו, או שאנחנו אלופים בלגלגל את
האשמה לאחר?
האם בני הזוג/הילדים/נכדים/חברים שלנו לוקחים אחריות על מעשיהם מולנו,
או שהם נוהגים להאשים אותנו בכל?
מה החשיבות של לקיחת אחריות?
מה זה אומר על אדם שאינו לוקח אחריות?
אילו כלים יכולים לעזור לנו לגייס את הצד השני לקחת אחריות ולייצר שינוי
בהתנהגותו ובמעשיו?
למי מיועדת ההרצאה?
לכולם! הרי כולנו חלק מאיזשהם מערכות יחסים…
אנחנו הורים, בני זוג, חברים, סבים וסבתות, עמיתים לעבודה וחלק מאיזו משפחה…
לקיחת אחריות שלנו ושל הסובבים אותנו, יכולה לבנות/להרוס מערכות יחסים חשובות בחיינו!
הרצאה "חזון אחר-יות הימים", מלמדת בעזרת כלים יעילים, מציאותיים ושימושיים, תוך כדי מתן דוגמאות משעשעות מחיי היום יום של כולנו, מהי לקיחת אחריות – קודם כל על עצמנו– ואיך מתוכה אנו יכולים לדרוש זאת גם מהאנשים מסביבנו. כלים אלו ישמשו אתכם נאמנה וישפרו משמעותית את מערכות היחסים בחייכם!
נקודות מתוך ההרצאה:
- לקיחת אחריות – החשיבות בלקיחת אחריות על מי שאני באמת, על מעשיי ועל היכולת שלי לשנות התנהגויות מזיקות.
- מדוע קשה לנו כל כך לקחת אחריות/להתנצל? – מה זה אומר עלינו ועל אלו שלא לוקחים אחריות מולנו?
- משמעותה של אחריות – מה המשמעות של אי לקיחת אחריות ואיפה זה פוגש ומטלטל אותנו?
- ספירליות – כיצד לוקחים אחריות במבנה ספירלי המתפתח נכון ומוביל לשינוי אמיתי?
- איפה המיקוד שלנו? – האם אנחנו מונעים ממיקוד שליטה פנימי או חיצוני, ומה עדיף?
- משל הנמרים האינדיאנים – הנמר הלבן והנמר הסוער שחיים בתוכנו וניזונים מהתנהגותנו.
- במה אנחנו מתמחים? – שליטה וניהול מחשבות ע"פ תורת הגורו ההודי מהרג'י פרם ראוואט.
- לזכור מול מי אנו עומדים – האם יש "שפה לזרים" ו"שפה לקרובים ואהובים"? באיזו שפה אנחנו משתמשים?
- "כזה אני" – האם המילים "כזו/כזה אני" מסיימות שיחה מייאשת, או פותחות שיחה מקדמת? כיצד מחלצים אדם ממצב פסיבי של "כזה אני", למצב אקטיבי הלוקח אחריות על מעשיו ומייצר שינוי?
- גנב העוגיות – מחשבות מאשימות, האשמות מעכבות וטעויות נפוצות.
"סוף שיחה – בהקשבה תחילה"
"סוף שיחה בהקשבה תחילה"
האם אנחנו מקשיבים באמת לאנשים שאנחנו אוהבים?
האם בני הזוג/הילדים/נכדים/חברים שלנו אוהבים לשתף אותנו בחוויותיהם, או שהם נוהגים להסתיר מאיתנו מידע?
מה יש בחבר/ה הזה שלנו שכל כך כיף לספר לו דברים?
באילו מיומנויות הקשבה הוא משתמש שהופכות אותו למקשיב מיומן?
האם אנחנו יודעים להקשיב לעצמנו, או שאנחנו עסוקים בלרצות את מי שסביבנו
תוך התעלמות מהצרכים/רצונות/חלומות שלנו?
למי מיועדת ההרצאה? לכולם! הרי כולנו חלק ממערכות יחסים…
אנחנו הורים, בני זוג, חברים, סבים וסבתות, עמיתים לעבודה וחלק מאיזו משפחה…
תקשורת והקשבה בונות והורסות מערכות יחסים בחיינו!
הרצאה זו מלמדת בעזרת כלים יעילים, מציאותיים ושימושיים, תוך כדי מתן דוגמאות משעשעות מחיי היום יום של כולנו מהי הקשבה טובה – קודם כל לעצמנו – ואיך מתוכה אנו יכולים להפוך למקשיבים מיומנים המייצרים קרקע נעימה לשיחה איתנו, כך שאלו שאנו אוהבים ירצו וייהנו לשתף אותנו בכל מה שעל ליבם!
נקודות מתוך ההרצאה:
- ההבדל בין שמיעה להקשבה – רוב האנשים שומעים, השאלה היא האם הם מקשיבים?
- איפה המיקוד שלנו? – במה אנו ממוקדים יותר: בשיפור מיומנויות הדיבור שלנו, או ההקשבה שלנו?
- הקשבה כעמוד תווך משמעותי ביחסים שלנו– מה משקלה של הקשבה בחיינו? כיצד הקשבה לא איכותית פוגעת בנו?
- הקשבה לעצמי – האם אני יודע להקשיב לעצמי, או שאני קשוב לקולות שמסביבי? האם אני חיי את חיי על פי דרכי, או עסוק בלרצות אחרים ולחיות את חייהם ורצונותיהם? אילו כלים יכולים לעזור לי להקשיב לעצמי ?
- ממני אל החוץ – כיצד חוסר היכולת שלי להקשיב לעצמי פוגעת במיומנויות שלי להקשיב לאחר.
- האושר שלי– האם אני אחראי לאושר שלי, או שאני תולה את תקוותיי לאושרי בידיי מישהו אחר? כיצד זה פוגע בי/בו/ובמערכת היחסים שלנו?
- הקשבה עוברת בירושה – הילדים של היום… הקשבה כחלק מהתרבות המשפחתית שלנו וכיצד היא עוברת לדורות הבאים.
- הקשבה לא נקייה – אילו טעויות נפוצות מטרפדות את יכולות ההקשבה שלנו ומרחיקות אנשים משיחה איתנו?
- הקשבה נקייה – כלים יעילים וישימים שיעזרו להפוך אתנו למקשיבים מיומנים שכיף לשתף אותם בכל.
"אדון ביקורת וגב' שיפוטית"
"אדון ביקורת וגברת שיפוטית"
רובנו בטוחים שביקורת בונה אבל ביקורת בעיקר הורסת…
למתן ביקורת נכונה יש חוקים מאוד ברורים…
אם מקפידים עליהם, אפשר בהחלט להעביר את המסר שלנו בצורה מכבדת ומעצימה שאינה פוגעת בצד השני.
לא מעט אנשים חושבים שמותר להם לומר מה שהם מרגישים, בלי סינונים ומעצורים.
בעיניהם זה נכון להיות ישיר ואמיתי, אבל לצערי הם מתקשים להבין
שלמילים שלהם יש עוצמה והשפעה אדירה, שיכולה לגרום לצד השני לאבד אמון
בעצמו, בשאיפותיו ובחלומותיו.
למי מיועדת ההרצאה? כולנו חלק ממגוון של מערכות יחסים. אנחנו הורים, בני זוג, חברים, סבים וסבתות, עמיתים לעבודה וחלק מאיזו משפחה… לשימוש בתקשורת נכונה אין גיל! כולנו צריכים לנהל תקשורת טובה ולכן יועיל לנו ללמוד איך עושים זאת נכון….
בהרצאות/בסדנה שלי על ביקורתיות ושיפוטיות, לומדים המשתתפים להשתמש בכלים יעילים, מציאותיים ושימושיים, תוך כדי מתן דוגמאות משעשעות מחיי היום יום של כולנו, כלים שישמשו אותם נאמנה בהמשך חייהם.
נקודות מתוך ההרצאה
- האם ביקורת באמת בונה? – או שהיא בעיקר הורסת…?
- זה לא אני… – מי אשם בזה שאני ביקורתי ושיפוטי? ומי יהיה כזה בגללי?
- לבקר את האחר – למי מותר? מתי? ובאיזו דרך?
- יחסיי עם ביקורת – כלים להתמודדות עם קבלת ביקורת מהסובבים אותי.
- חמ"ה – כלי שימושי ויעיל להפחתת ביקורתיות ושיפוטיות מזיקה.
- משוב – כיצד נותנים משוב נכון, מעצים ומקדם.
- שפת "אתה" או שפת "אני" – כלים לשפה תקשורתית נפלאה, לא מאיימת ומעבירת מסר יעיל.
- דיבור על המעשה ולא על העושה – בחירת מילים הממקדת את האשמה באדם במקום במעשים שלו ומכניסה אותו למגננה מעכבת ומזיקה.
- עידוד והעצמה – החשיבות, היישום, והשפה הנכונה לעידוד והעצמת עצמי והאחר.
חוסן בתקופה של אי ודאות ויציאה ממשברים
הרצאה חווייתית מלווה בהתנסות.
מטרת ההרצאה לתת כלים לפיתוח חוסן אצל המשתתפים כך שיתפקדו טוב יותר בתקופה זו.
נלמד ונתנסה איך להתמודד עם מתח, כיצד לפתח שקט פנימי, חוסן רגשי ובינאישי התומך בעובדים בהתמודדות עם אתגרים מורכבים בזמן אמת כולל התנסות וטיפים ותובנות ממדעי המוח.
בהרצאה יוצגו דוגמאות מרתקות מחברות כמו Google ויוצגו מחקרי מוח עדכניים התומכים בקשר בין חוסן ואינטליגנציה רגשית.
ייערך תרגול מעשי ויינתנו כלים פרקטיים הניתנים לשילוב במהלך יום העבודה.
מנושאי ההרצאה:
- כיצד לפתח חוסן רגשי ובינאישי
- מהם היסודות לחוסן בעבודת צוות עם דגש על אמון וביטחון פסיכולוגי
- פיתוח מיקוד ושקט פנימי מול אי ודאות
מיינדפולנס בעבודה
בשנים האחרונות מיינדפולנס בא לביטוי בתחומים רבים וביניהם מיינדפולנס בארגונים, מיינדפולנס ברפואה, מיינדפולנס בחינוך, מיינדפולנס למנהלים ועוד. בהרצאה יוסי בן אשר, כהן כחבר הנהלה במכללת סמינר הקיבוצים ויסד שם את המרכז למיינדפולנס ומוסמך ללמד את התכנית המובילה בעולם בתחום מנהיגות מבוססת מיינדפולנס בארגונים שפותחה בגוגל, ירצה ויערוך התנסות על יישום מיינדפולנס בעבודה.
מה הופך אדם למנהיג טוב יותר ומה הופך צוותים לאפקטיביים יותר?
מה קרה בגוגל שגרם לחברה להבין שלחפש במנועי חיפוש זה חשוב, אולם כדי לגדל מנהיגים טובים יותר – חשוב לפתח תכנית שמטרתה לחפש בתוכנו?
"החיים כמשחק" – איך משחקים תורמים ליחסים, התפתחות אישית, למידה וכל השאר
"כשמפסיקים לשחק מתחילים למות" (סטיוארט בראון)
משחקים זה עניין רציני וחשוב! חלק גדול מהאישיות שלנו עוצב דרך משחק, ואת רוב המיומנויות שלנו כבני אדם צברנו דרכם. בניגוד לתפיסה של משחק כבידור, משחקים הם אחת מצורות הלמידה וההתפתחות המתקדמות והאפקטיביות שיש – דרכם ניתן להתנסות במגוון מצבים ובעיות, לבטא את עצמנו, ללמוד דברים חדשים, להתמודד עם שינויים, לשפר מערכות יחסים ועוד אין סוף דברים. ניתן לחיות את חיינו כמשחק.
אז איך זה שמבוגרים כמעט ולא משחקים? מתי שכחנו את מה שכל ילד יודע והפסקנו לשחק? מי שינה לנו את החוקים ואיך התחלנו להתייחס לחיים ולעצמנו בכזו רצינות?
בהרצאה משעשעת ויישומית זו נשמע איך כל זה קרה, נכיר משחקים מהצד הפסיכולוגי המעמיק שלהם, נבין את חשיבותם ונבדוק איך אפשר לשנות חלק מהחוקים ולהחזיר את תחושת המשחקיות לחיינו – עבורנו ועבור האנשים סביבנו.
