תמר לוין

ההצגה ריבה ואגוזים נולדה מתוך הצורך שלי כשחקנית בעבודה. את יונתן, הבמאי, הכרתי כשחקן קולגה בתיאטרון באר שבע. שיתפתי אותי בקושי שלי למצוא עבודה נוספת ובחשש הגדול שלי שלא אוכל להחזיק מעמד כשחקנית כשכל הזמן צריך לחפש עבודה, לדפוק על דלתות ולחזר על הפתחים. הוא שאל אותי שתי שאלות: "מה מעניין אותך לעשות? ו"מה את רוצה לספר?" אחרי שחשבתי כמה ימים סיפרתי לו על מותה של סבתי, על הקושי שהיה לי להתאבל עליה וכמה רציתי להוציא ספר מתכונים שלה לזכרה אבל אני כושלת בביצוע המתכונים. יונתן אמר משפט שחזר על עצמו אחר כך בחדר החזרות: "יש לי צמרמורת, זה זה". כך התחלנו את המסע לתוך החומר, אני הייתי כותבת את הזיכרונות שלי, מביאה אותן לחדר החזרות ויחד היינו מפרקים אותם בכל מיני תרגילים וטכניקות עד שנמצאה הנוסחה לספר את הסיפור שרציתי לספר. העבודה היתה מרתקת, סוחטת רגשית וקשה מאוד אבל גם גרמה לשנינו תחושת התעלות וסיפוק רב. בסופה אני מצאתי עבודה וגם תשובות לשאלותיו החכמות של יונתן. יותר מכך, אני שמחה לומר שהפכתי ליוצרת עצמאית שיוצרת לעצמה את התפקידים וההזדמנויות ולא מחכה שמישהו אחר יחליט עבורי אם אני מסוגלת למשהו או לא.
כך נולדה ההרצאה:
ההצגה עלתה ורצה ברחבי הארץ, פגשתי אינספור אנשים ונוער ששתו בצמא את הסיפור של סבתא ושלי והמפגש הזה תמיד הוכיח לי עד כמה הכתיבה של הסיפור הזה, הסיפור שלנו משמעותית עבורי וכשמשהו משמעותי עבורנו ואנחנו מבצעים אותו מתוך תחושה של משמעות, ערך ושליחות זה תמיד מורגש גם בצד השני, המאזין.

החלטתי שאני רוצה לדבר גם על זה ולכן הפכתי את ההצגה למפגש המשלב הרצאה על כוחה של כתיבה וקטעי משחק מתוך ההצגה ריבה ואגוזים.

ביצירה בכלל ובכתיבה בפרט יש כוח עצום, הדף הלבן שיכול להיות מאיים ומפחיד עבור רוב האנשים מכיל אינסוף פוטנציאל עבור האדם הכותב. אחרי שכתבתי את ריבה ואגוזים התחלתי לעסוק בכתיבה ולא עבר זמן רב ומצאתי את עצמי כמחזאית שיושבת בצד השני של חדר החזרות, מול השחקנים שמחכים לשמוע את מוצא פי. במפגשים עם יוצרים אני פתאום מבינה שכל האנשים בחדר הזה, נמצאים כאן בזכותי, כי אני בראתי יש מאין, אני יצרתי עבורם עולם, את מגרש המשחקים הזה ולא פחות חשוב את העבודה הזו, את היכולת להתפרנס מהכישרון שלהם.

את המתנה הזו שקיבלתי אני חולקת כיום עם עוד אנשים, שאת סיפוריהם אני כותבת בצורת הרצאות, מחזות, מופעים וסיפורי חיים. ההרצאה הזו היא דרך נוספת בשבילי להפיץ ולספר על הכוח המעצים והמרפא המצוי בכתיבה ויצירה.